בפוסט הקודם שלי עסקתי בהבהרה של המהות של רשת התוכן וכדאיות הפרסום בה. היום אני רוצה לעסוק בדרכי פעולה נכונות לפרסום ברשת התוכן.

להזכירכם, רשת התוכן היא רשת של אתרים, שהצטרפו לתוכנית השותפים של גוגל, AdSense, והם מציגים לצד התכנים שלהם, פרסומות עם הקשר רלוונטי לתכנים אלו. כך למשל פרסומת לטלפונים סלולריים, תופיע באתר שותף, שמספר על תקשורת סלולרית.

הרעיון של רשת התוכן מבוסס על מה שנקרא "פרסום בהפרעה". הגולש קורא תכנים, שמענינים אותו, בעל האתר ממקם את הפרסומות במקום בולט בדפים נבחרים, והפרסומת מנסה להיות אטרקטיבית ורלוונטית ככל האפשר, כדי שהקורא יקליק עליה ויעבור לאתר המפרסם. עפ"י העיקרון של פרסום בהפרעה עובדת למשל הטלויזיה: יש פרסומות רלוונטיות, שמופיעות בהפסקת הפרסומות ומנסות להתחרות על פלח צופים, שמתענין בתוכניות ושיש סיכוי טוב, שהוא גם מתענין בסוג המוצרים המפורסמים.

הרעיון של פרסום בהפרעה הוא לפיכך לא חדש ולרוב הוא מחובר עם העיקרון של השגת כמות עצומה של חשיפות למסרים הפרסומיים מתוך הנחה, שאי שם יהיו מספיק אנשים, שיהפכו ללקוחות ויצדיקו את הפרסום.

בפוסט הקודם ציינתי, שגוגל מפעילה אוטומטית את הפרסום ברשת התוכן, ושמפרסמים צריכים להיות בטוחים, שפרסום שכזה אכן מענין אותם. עכשיו אני רוצה להתייחס למצב, שבו מפרסם אכן רוצה לפרסם ברשת התוכן, ולהשיג ממנו את הטוב ביותר שאפשר.

בחירת אתרים לפרסום ברשת התוכן

אני מזכיר כאן, שאם בוחרים לפרסם ברשת התוכן כמו שגוגל מציעה בברירת המחדל, פרושו של דבר פרסום כמעט ללא אבחנה בכל אתר אפשרי, שגוגל מאמינה שיש לו רלוונטיות למסר הפרסומי של המפרסם. זהו איננו דבר רצוי, שכן הדבר מגביר את הסיכוי להגעתם של מבקרים, שלא מעונינים במה שיש למפרסם להציע, אבל יגרמו לחיוב של חשבון הפרסום שלו עקב הקלקה על מודעות, ששייכות לו.

לפיכך צריך לבחור בראש ובראשונה שלא לפרסם סתם כך ברשת התוכן, אלא לבחור בצורה מודעת את אופן הפרסום ברשת התוכן.

גוגל מציעה בחירה שכזאת. על מנהל הפרסום לבחור פרסום, שהוא Placement-Targeted (בתרגום חופשי: פרסום מבוסס מיקום). מאותו הרגע ואילך הברירה היא לחלוטין בידיו באילו אתרים יופיע הפרסום ובאילו הוא לא יופיע.

ישנן שלוש אפשרויות לברור את האתרים: לפי קטגוריות, לפי נושאים, ולפי כתובות ספציפיות של אתרים.

בברירה לפי קטגוריות מציעה גוגל רשימה סגורה של קטגוריות, שממנה יכול מנהל הפרסום לבחור את הקטגוריה, אשר היא הקרובה ביותר למה שעוסק בו האתר, שאותו הוא מפרסם. בברירה לפי נושאים, הרעיון הוא פשוט לכתוב מילת מפתח, וגוגל כבר תמצא אילו אתרים יכולים להתאים למילת המפתח הזו, לפי שיקול דעתם של מחשביה. בברירה לפי כתובות ספציפיות יכול מנהל הפרסום להקליד כתובות של אתרים ספציפיים (למשל אתר תפוז), ולדעת אם ניתן לפרסם בהם באמצעות גוגל.

בכל שלושת המקרים מציגה גוגל כתוצאה רשימה של אתרים, שעומדים בקריטריונים שנקבעו ע"י המפרסם, ולכל אחד מהם היא מראה את התעבורה היומית שלו.

שיקולים בבחירת אתר מרשימת אתרים מוצעת

זה יפה מאוד, שגוגל מציעה רשימות על גבי רשימות של אתרים, שיכולים להתאים לפי הטכניקות שתארתי לעיל. אבל חשוב לאורך כל תהליך הבניה לזכור, שמי שבאמת צריך לדעת איפה לפרסם הוא המפרסם עצמו, או לפחות מנהל הפרסום שלו. כאן אני יכול להציע סדרה של שיקולים בבחירת אתרים מתאימים וכל אחד יתמקד בשיקולים, היותר מהותיים עבורו:

• שיקול 1: האם האתר מקבל תעבורה מסיבית. להזכירכם, הפרסום ברשת התוכן הינו פרסום בהפרעה, ולכן דרושה חשיפה לכמות משמעותית של גולשים בכדי להשיג מספיק המרות (ובמילים אחרות: כדי להשיג מספיק פעולות רצויות: יצירת קשר, מכירות ועוד). אם הכמות לא תהיה גדולה מספיק, אזי כמות ההמרות תהיה שולית וזה לא יצדיק את כל הטירחה.

• שיקול 2: כמה רלוונטי האתר, שמציעה גוגל, לאתר המפרסם. ברור למשל, שאתר בנושא יזמות וניהול הייטק לא ירצה לפרסם באתר בישול. מאידך יתכן והוא כן ירצה להיות מפורסם באתרי ניהול מערכות מידע.

• שיקול 3: איפה ממקם האתר השותף לגוגל את הפרסומות. האם הפרסומות מופיעות בראש הדף? במרכזו? בתחתיתו? בצידו? בכל האמורים לעיל? צריך לזכור שבפרסום בכלל ובתוך זאת בפרסום באינטרנט ובפרסום בגוגל בפרט – המיקום והגודל כן קובעים.

• שיקול 4: איך ממוקמות הפרסומות. גוגל מציעה לשותפיה להציג מספר פרסומות ביחד כדי להגביר את הסיכוי לקליקים ולתגמול עבורם. זה טוב להם, לא בטוח, שזה טוב למפרסם. לפיכך על המפרסם לבדוק כמה פרסומות מוצגות בו זמנית בנוסף למיקום שלהן. סביר להניח, שההעדפה שלו תהיה, שהוא יופיע לבדו, אם כי האפשרות לכך קלושה ברוב המקרים. אבל ככלל אצבע ניתן לומר, שאם הוא מופיע לכל היותר כאחד משלושה לרוחב או לאורך במקום בולט מספיק, זה עדיין נחשב סביר.

• שיקול 5: מהו יוקר הפרסום לקליק או ל-1,000 חשיפות. גוגל מציעה שני מודלים של פרסום ברשת התוכן: הראשון עפ"י חיוב לקליק, כמו ברשת החיפוש, השני הוא עפ"י חיוב לאלף הצגות של מודעה. פחות עקרונית כאן היא שיטת החיוב, מה שחשוב כאן, הוא שבמקרים רבים ישנם אתרים מאוד נחשקים לפרסום, והדבר מגביר את העלות לקליק או לאלף חשיפות בפרסום בהם. במצב שכזה כל מפרסם צריך לשקול, מה ההוצאה המקסימלית לקליק או לאלף חשיפות, שהוא מוכן לשאת. השיקול של עלות ברשת התוכן הוא כבד יותר, שכן המוטיבציה לשלם פחות עולה. זאת כי יש פחות מתענינים במודעות. אי לכך זהו שיקול, שצריך להיות בעל משקל מהותי בפרסום.

• שיקול 6: כמות האתרים, שבהם רוצים לפרסם בו זמנית. הפרסום ברשת התוכן מחייב מעקב ושיפור של הפרסומות בהתאמה לכל אתר ואתר בנפרד. המשמעות של דבר זה, היא שיכולות להתנהל על ידי המפרסם המון פרסומות והזמן, שיושקע בניהול רק ילך ויתארך, ככל שיתווספו אתרים. לפיכך על מנהל הפרסום להיות מאוד קפדן באשר לכמות האתרים, שהוא מפרסם בהם כדי שניהול הפרסומות לא יצא משליטה.

• שיקול 7: כמות החשיפות ליום שמתקבלת מכל אתר. בהמשך לשיקול מס' 1 שהצגתי לעיל רציתי להסב את תשומת לבכם, לכך שחלק מהפרסום מחייב מעקב השוואתי בין ביצועים של פרסומות באתרים שונים. אם כמות החשיפות ליום תהיה שונה בצורה מהותית בין האתרים, שבהם מפרסמים, לא ניתן יהיה להשוות בין ביצועי האתרים בצורה פשוטה. זה לא אומר אגב, שלא ניתן להשוות ביניהם, אבל זה אומר, שהתערבותו של איש מקצוע שמבין סטטיסטיקה לעומק תתחייב מהמצב.

• שיקול 8: תדמיתו של האתר המפרסם. יתכן שאותו אתר בנושא יזמות וניהול הייטק הוא אתר, שחזותו היא מאוד מרשימה גרפית, ומושקעת מבחינה כלכלית. כדי שתדמית זו לא תיפגע, ימנע האתר לפרסם למשל באתרים דלי תקציב, שנראים, איך לומר בעדינות, לא ממש טוב. זה אולי השיקול הכי פחות "מדעי" והכי הרבה "באויר" משאר השיקולים. אולם, מסתבר שישנם מספיק גולשים, שנוהגים לייחס מעמד למפרסם, עפ"י המקום שבו הוא מפרסם. מספיק רק לחשוב על כך שמי שרואה פרסומת ב-ynet יודע, שזה עולה הרבה כסף, ומי שרואה פרסומת באתר קיקיוני כזה או אחר יודע ששם לא יקר כ"כ לפרסם. המסקנה האפשרית לגביו היא שלמפרסם ב-ynet יש משאבים כלכליים ניכרים והוא "רציני" בעוד שהמפרסם באתר הקיקיוני הוא…”קיקיוני".

סיכום

הכותרת של הפוסט הזה דיברה על לעבוד כמו סיירת, ולא לתקוף עם כל הגייסות. וזה מה שאני מציע לכם לעשות בזמן שאתם מפרסמים ברשת התוכן: תהיו מדויקים, מפולחים, כירורגיים, ממש כמו סיירת. אל תחשבו שהרבה אתרי פרסום (כל הגייסות), יביאו לכם עוד לקוחות.

בברכה,

שרון

ניוזלטרים נוספים מומלצים:

טיפים מקצועיים על יישומי מחשב ואינטרנט

רשת התוכן: לעבוד כמו סיירת ולא לתקוף עם כל הגייסות is a post from: לפרסם בגוגל עם מומחה פרסום בגוגל

Related posts:

1. מה התוכן של רשת התוכן בפרסום בגוגל
2. אתה לא רלוונטי – אז תשלם!
3. קבוצות המודעות של AdWords: לא סתם הן שם

שלום לך,

ידוע שהפרסום בגוגל מאפשר ללקוחות להגיע לחשיפה מאוד רחבה של הגולשים. זוהי תכונה חזקה מאוד של הפרסום בגוגל, ומאפשרת לעסק הבינוני ואף הקטן להעביר את המסר השיווקי שלו לרבבות ולמאות אלפים של אנשים ביום אחד.

יחד עם זאת חשוב להבין, שכאשר מפרסמים בגוגל (אבל גם ברשתות פרסום אחרות כגון Microsoft Adcenter), מה שקורה הוא שהחשיפה הרחבה יכולה לפגוע בהתמקדות של העסק בקהלים, שרלוונטיים לו, ולהציג את מודעותיו גם לגולשים, שרמת הענין שלהם בעסק היא נמוכה. ואסור לשכוח מה המשמעות של כזה דבר – כל גולש שמקליק, בין אם הוא רציני בענין שלו בעסק, ובין אם לאו, גורם לחיוב של המפרסם אצל גוגל עבור אותו הקליק.

לפיכך מה שצריך לעשות הוא למקד את החשיפה. אבל לפני שתוכלו לגשת ולעשות זאת אסביר לכם את הקונספט הכללי של גוגל בפרסום (קונספט שמתאים גם למנועי פרסום PPC אחרים). אחרי שתראו איך העסק עובד, תוכלו להחליט החלטה מושכלת איך למקד את החשיפה, ובכך לייעל את ניצול תקציב הפרסום שלכם וחשוב מכך – להשיג את התייחסותם של הגולשים, שאתם מעונינים שהם יהיו אלו, שיפנו אליכם, ולא סתם סקרנים.

שיטות הפרסום הפופולריות של גוגל

לפני הכל עלי לומר, שגוגל כחברה מפעילה מגוון של שיטות פרסום בקליק, כשהמרכזיות שביניהן הן פרסום ברשת החיפוש, ופרסום ברשת התוכן.

פרסום ברשת החיפוש הוא הפרסום של הקישורים הממומנים בדף החיפוש של גוגל (למשל www.google.co.il) ובמנועי חיפוש, שלגוגל ישנם הסכמים איתם, שהם יציגו פרסומות שלהם. מנוע חיפוש שכזה הוא מנוע החיפוש של AOL.

פרסום ברשת התוכן הוא הפרסום של הקישורים הממומנים באתרים, שיצרו שותפות עם גוגל על הצגת פרסומות שלהם במשולב עם התכנים, שהם מציגים: מאמרים, מוצרים למכירה, רשתות חברתיות ועוד. דוגמה לאתר שכזה הוא אתר תפוז (www.tapuz.co.il). פרט לכך מציגה גוגל קישורים ממומנים גם לצד שירות הדוא"ל שלה, GMail.

שתי שיטות פרסום אלו מבוססות על שתי תפיסות. התפיסה הראשונה, שמופעלת בפרסום ברשת החיפוש, מניחה, שאדם, שמקליד מילות מפתח באחד ממנועי החיפוש, שמשתייכים לרשת החיפוש, רוצה למצוא מידע, שירות או מוצר שמילות המפתח מתארות אותו, או לפחות קשורות אליו. הרעיון פשוט ומוכר: אם אדם כותב למשל "טלפון סלולרי" ברשת החיפוש הוא מצפה לקבל מידע, שירות או מוצר, שקשור באופן כזה או אחר לטלפון סלולרי. במילים אחרות: הוא כבר מוכן רגשית לפנות למישהו שיענה לו על הצורך שהוא הציג במנוע החיפוש.

התפיסה השניה, שמופעלת בפרסום ברשת התוכן, מניחה, שגולש באתר, שקורא בו תוכן כלשהו, שרוי בעולם תוכן, או עולם מושגים מסוים, שכל פרסום, שיהיה קשור למושגים אלה יכול לדבר אליו באותו הרגע. דוגמה לענין זה היא הופעתה של מודעה, שמדברת על קניית נעליים, כשאדם קורא למשל כתבה חדשותית על נעליים. המערכת שמציגה מודעות אלה באתרי השותפים נקראת Adsense והיא מתגמלת את השותפים עבור כל קליק.

שני סוגי הפרסום הללו קרויים פרסום קונטקסטואלי, והם מושתתים על ניסיון מתמשך בעולם הפרסום – בעיקר בטלויזיה וברדיו, שמראה, שהסיכוי לביצוע הזמנה של מוצר או שירות מצידו של לקוח פוטנציאלי גדל, אם המסר הפרסומי מוצג או מושמע בסמוך למסרים, שרצה אותו אדם לשמוע. למי שהסתבך עם המשפט, שזה עתה כתבתי, מספיק שיחשוב על כך שאם למשל מדברים בחדשות של ערוץ 2 על עוגות כחלק מידיעה רגילה, ובהפסקת הפרסומות מוצגת פרסומת על עוגות, לפחות חלק מהצופים יהיו מעונינים לקנות עוגות, שכן רגע לפני הם צפו בענין בכתבה, הקשורה לנושא.

יופי, אז יש שתי שיטות, מה כבר ההבדל ביניהן? הלא בשתיהן המודעות הקטנות של גוגל מופיעות

נכון. בשתיהן מופיעות המודעות הקטנות של גוגל אבל ישנם כמה וכמה הבדלים, שמחייבים התייחסות מצידו של המפרסם. הנה כמה הבדלים חשובים:

א. בפרסום ברשת החיפוש הגולש רוצה להגיע למידע הרלוונטי, על הנושא, על המוצר, על השירות. הצורך שלו בפיתרון למחסור בידע שלו הוא מאוד גבוה, בעוד שבפרסום באתרי תוכן הגולש מצוי בהרגשה של צורך נמוך יותר כלפי המוצר, או השירות המוצעים. לפיכך המוכנות לקניה של גולש שהקליק על מודעה ברשת החיפוש גבוה יותר מזו של גולש, שהקליק ברשת התוכן.

ב. רמת החשיפה של המודעות, המפורסמות ברשת התוכן גבוהה מזו של המודעות, המפורסמות ברשת החיפוש. במילים אחרות ניתן לומר, שהחשיפה של המודעות ברשת החיפוש מוגבל רק לדפים, שבהם ניתן לבצע חיפוש, בעוד שהחשיפה ברשת התוכן יכולה להיות לכמות עצומה של דפים ושל אתרים.

ג. המודעות המופיעות ברשת התוכן שזורות בתוך התוכן במקומות, שאינם קבועים, והאחריות עליהם היא של מנהל האתר, בעוד שהמודעות, שמופיעות ברשת החיפוש מופיעות במקומות קבועים: לפני תוצאות החיפוש, משמאל או מימין לתוצאות החיפוש, או באמצע תוצאות החיפוש. בדף החיפוש של גוגל מוצגות המודעות רק מימין או משמאל לתוצאות החיפוש.

אלה הם הבדלים חשובים, על המשמעות שלהם אעמוד בסעיף הבא.

משמעותם של ההבדלים מבחינתך

• אתה צריך להגדיר לעצמך קודם כל את מטרות הפרסום (אפשר גם עם איש מקצוע). האם על הפרסום למכור? לבצע מיתוג (Branding)? שניהם?.במקרה של מכירה עדיפה רשת החיפוש, שכן בה כאמור הגולש מצוי רגשית בתחושה שמשהו ברשת צריך למלא לו את המחסור בידע או במוצר או בשירות. זה המצב האידיאלי לרשת החיפוש. במקרה של מיתוג פרסום ברשת התוכן עדיף, שכן באמצעות רשת התוכן תגיע לכמה שיותר אנשים. במקרה שאתה צריך את שניהם בו זמנית – לך על פרסום בשניהם.

• ברגע, שהגדרת את מטרות הפרסום חשוב, שתשים לב לגובה התקציב: בפרסום ברשת החיפוש עליך לשלם למילת חיפוש יותר מברשת התוכן. כל זאת מהטעמים שציינתי בנוגע לגולשים. מן הסתם תרצה לשלם יותר לפרסום לגולשים, שיש סיכוי טוב, שיתענינו במוצרים ובשירותים שלך, ולשלם פחות לפרסום לגולשים, שלא מצויים ברמת ענין גבוהה, במה שאתה מציע. מה גם שהפרסום ברשת התוכן אינו מצוי במקומות, קבועים, מה שבטוח אומר, שחלק מהמודעות פשוט לא יראו על ידי הגולשים, כי הם יהיו במיקום גרוע בדף.

• בפרסום ברשת התוכן עליך להבטיח, שהפרסום נעשה באתרים, בעלי קשר נושאי גבוה למוצר או השירות שלך. אתה לא תרצה, שלמשל מודעה שלך, שמוכרת מוצרים, שרק מבוגרים יכולים לרכוש, תופיע באתר של ילדים, שבמקרה יש בו טקסט, שקשור בצורה רופפת למה שאתה מציע. את הסינון של האתרים המיותרים אפשר לעשות בשתי צורות אבל על כך אדון במאמר הבא שלי.

חשוב מאוד שתשים לב: כברירת מחדל גוגל מגדירה את רשת התוכן יחד עם רשת החיפוש כערוצי הפרסום שלך. אצלך האחריות לשמור על כל שקל, שאתה מוציא על פרסום, ולא לאפשר פרסום ברשת התוכן, כל עוד אתה לא ממש מעונין בכך.

בברכת סופ"ש נעים,

שרון

ניוזלטרים נוספים מומלצים:

טיפים מקצועיים על יישומי מחשב ואינטרנט

מה התוכן של רשת התוכן בפרסום בגוגל is a post from: לפרסם בגוגל עם מומחה פרסום בגוגל

Related posts:

1. רשת התוכן: לעבוד כמו סיירת ולא לתקוף עם כל הגייסות
2. קבוצות המודעות של AdWords: לא סתם הן שם
3. אתה לא רלוונטי – אז תשלם!

גוגל ורבים דומים לה עושים דברים נפלאים עבור מפרסמים במנועי חיפוש. הקלות הזו, שבה ניתן ליצור חשבון פרסום Pay Per Click מעוררת הרבה בעלי עסקים, שפרסום אינו מקצועם, לנסות את הצעצוע החדש, ולראות מודעות במהירות.

גוגל אף דואגת לטפטף את המסר ש"תוך 15 דקות יש לך מסע פרסום". אתה מגדיר לעצמך מילת חיפוש, קובע עליה מחיר מקסימלי, בונה מודעה-שתיים והופ – יש לך מסע פרסום.

אבל אליה וקוץ בה.

בשנה-שנתיים האחרונות מתקיימת מגמה חדשה יחסית, אבל מאוד חשובה, שדורשת מהמפרסמים להציג מודעות רלוונטיות לקהל הגולשים, אחרת מתרחש תהליך לא סימפטי שבו מושבתת מילת החיפוש, המודעה לא מופיעה לגולשים, ומנוע הפרסום דורש יותר כסף לאותה מילה מושבתת כדי להחזיר אותה לחיים.

מפרסמים, שלא מבינים זאת, נכנעים לגזרה-דרישה, כי הם מרגישים חובה להפגין נוכחות ולהשיג עוד לקוחות,.מנוע הפרסום מצידו מפסיק את ההשבתה של מילת המפתח ומציג מחדש את המודעה שלהם. רק שכאן זה לא נעצר. מנוע הפרסום מאפשר עוד זמן מה של הצגה של המודעה ומילת המפתח, ואז חוזר ומשבית את מילת המפתח, מפסיק להציג את המודעה, ודורש שוב את הגדלת התשלום למילת המפתח הלא רלוונטית. חלק מהמפרסמים נכנעים לדרישה ואז הגלגל חוזר על עצמו. התוצאה הסופית: ריקון מהיר של תקציב הפרסום ללא השגת תוצאות משמעותיות.

איך מתמודדים עם זה?

ובכן כדי להבין איך להתמודד עם זה, יש צורך להבין, מה בעצם רוצה מנוע הפרסום כשהוא משבית מילת מפתח. כלומר: להבין את מקור הבעיה. ומקור הבעיה הוא חוסר רלוונטיות.

בוודאי תשאל – "מהי חוסר רלוונטיות?”. אז כדי לענות על כך אציג דוגמה קצרה כדי להמחיש את המצב של חוסר רלוונטיות.

נניח למשל שפלוני, נניח ששמו ישראל ישראלי (איזה מקוריות של הכותב…), מוכר תוכנות להנהלת חשבונות. לשם כך הוא בוחר את הצרופים "תוכנת הנהלת חשבונות" ו"תוכנות להנהלת חשבונות". עבור הצרופים הללו הוא בונה את המודעה הבאה:

אל תשבור את הראש

נהל את עניני הכספים שלך

עוד היום בצורה ממוחשבת

www.myownsoftware.co.il

ישראל ישראלי חושב שזוהי מודעה אטרקטיבית. אלא, שבעיני גוגל ושאר מנועי הפרסום בקליק זה לא המצב – יש פה בעיניהם חוסר רלוונטיות של המודעה. הסיבה לחוסר הרלוונטיות, היא שאין התאמה בין מילות המפתח לבין המודעה עצמה – ובמילים אחרות: מילות המפתח לא מופיעות במודעה, או קשורות אליה באיזשהו אופן ברור.

אז מה צריך לעשות?

נורא פשוט – צריך לשים את מילות המפתח באיזשהו מקום במודעה. זה כל מה שמנועי הפרסום בקליק דורשים. הנה שתי דוגמאות:

זוהי רק דוגמה אחת לחוסר רלוונטיות ולפיתרון שלה. ישנם עוד מצבים, שצריך לשים אליהם לב, ושעליהם אדבר בפוסטים הבאים שלי.

בברכת סופ"ש נעים,

שרון

ניוזלטרים נוספים מומלצים:

טיפים מקצועיים על יישומי מחשב ואינטרנט

אתה לא רלוונטי – אז תשלם! is a post from: לפרסם בגוגל עם מומחה פרסום בגוגל

Related posts:

1. ציון האיכות (Quality Score) של הפרסום בגוגל – הנתון הנעלם
2. דף נחיתה רלוונטי => גוגל אוהבת את המפרסם
3. קבוצות המודעות של AdWords: לא סתם הן שם

היום אני רוצה לדבר על נושא, שנראה שרבים הם המשתמשים ב-AdWords (בד"כ הם מתחילים, או לא מקצועיים), אשר חוזרים ועושים את אותה הטעות היסודית.

הנושא הוא השימוש הנכון בקבוצות המודעות.

כמה מילים על מהי קבוצת מודעות

מערכת גוגל AdWords מאפשרת הגדרת מודעות ומילות מפתח בקבוצה לוגית, שקרויה "קבוצת מודעות". המטרה של קבוצת המודעות היא כפולה: מחד היא עוזרת לארגן את המודעות עם קשר ביניהן ומאידך היא עוזרת להציג מודעות רלוונטיות למילות המפתח, שמוגדרות בקבוצת המודעות. כך למשל, אם אתר מוכר טלפונים אלחוטיים וטלפונים קוויים, הוא יכול ליצור קבוצת מודעות בשם "טלפונים" ולכלול את הצירופים "טלפונים אלחוטיים" ו"טלפונים קוויים" כמילות חיפוש. בנוסף הוא יכול להגדיר מודעות בסגנון:

טלפונים אלחוטיים

חברת אנחנו בע"מ משווקת

את הטלפונים האמינים ביותר

www.weare.com

טלפונים קוויים

חברת אנחנו בע"מ משווקת

את הטלפונים האמינים ביותר
www.weare.com

בכל פעם שתוקש מי ממילות החיפוש גוגל יעשה למודעות רוטציה בהצגה – פעם תופיע המודעה הראשונה ופעם תופיע המודעה השניה.

את הדוגמא הזו הבאתי שלא בכדי. הבאתי אותה כי פרט להדגמה של קבוצת המודעות היא מדגימה הטעות, שרציתי לדבר עליה.

מה הבעיה במודעות הללו?

הבעיה היא שאכן תתבצע רוטציה של המודעות בגוגל, אבל היא תקרה בצורה לא רצויה. חשבו לרגע: אדם מגיע למנוע החיפוש של גוגל, כותב את הצרוף "טלפונים אלחוטיים" ומקבל בתגובה את המודעה על טלפונים קוויים. אדם נוסף מגיע לגוגל, כותב "טלפונים קוויים" ומקבל את המודעה על טלפונים אלחוטיים. לא לתוצאה הזו קיווה המפרסם. מה שצריך היה מבחינתו לקרות הוא, שהמודעה הנכונה תופיע עבור חיפוש באמצעות מילת החיפוש הרלוונטית. התוצאה האפשרית היא אובדן לקוח וביזבוז כסף בצורה מיותרת.

זוהי טעות יסודית נפוצה, שכל משתמש לא מנוסה ולא בקי ברזי גוגל אדוורדס עושה. הדרך לטפל בה היא פשוטה: ליצור קבוצות מודעות מותאמות לתכנים. במקרה שלנו יש להגדיר שתי קבוצות מודעות: האחת עם שם למשל כגון "טלפונים אלחוטיים", מילת החיפוש "טלפונים אלחוטיים" ומודעת הטלפונים האלחוטיים. והשניה עם שם כגון "טלפונים אלחוטיים", מילת חיפוש "טלפונים אלחוטיים" ומודעת טלפונים אלחוטיים.

שימו לב: השימוש הנכון בקבוצות המודעות לא רק שהשיג את האפקט הרצוי של הופעת מודעה רלוונטית למילת חיפוש, אלא גם "עושה שכל" ותורמת לארגון נכון יותר של מסע הפרסום – רק המילות חיפוש שרלוונטיות לטלפונים אלחוטיים מקוטלגות תחת אותה קבוצת מודעות. זה גם מקל על ניהול המודעות ועל ניהול מילות המפתח: ברור, שרק מודעות שקשורות לטלפונים אלחוטיים תופענה תחת קבוצת הטלפונים האלחוטיים, ושאותו הדבר יקרה גם בקבוצת הטלפונים הקוויים. אותו הדבר אפשר לומר גם על מילות החיפוש.

אז לסיכום, חשוב לזכור שניהול מסע פרסום בגוגל אדוורדס הוא קודם כל ניהול: דרוש בו ארגון נכון של המודעות וחשיבה שיטתית על הקשר בין הופעת מודעה בגין חיפוש מילה. שמרו על הכלל הפשוט הזה והניהול יהפוך לכם לקל יותר.

שרון

ניוזלטרים נוספים מומלצים:

טיפים מקצועיים על יישומי מחשב ואינטרנט

קבוצות המודעות של AdWords: לא סתם הן שם is a post from: לפרסם בגוגל עם מומחה פרסום בגוגל

Related posts:

1. אתה לא רלוונטי – אז תשלם!
2. ציון האיכות המחודש של גוגל: רבותי, גוגל מכריזה על מ-ה-פ-כ-ה שקטה בפרסום ב-AdWords
3. מה התוכן של רשת התוכן בפרסום בגוגל